כתבות שהתפרסמו על סתיו בתקשורת

כתבת ענק
בבטאון חיל האויר
התפרסמה ב- אפריל 2006

לחץ כאן לקריאת הכתבה



נתן זהבי נפרד מפרח הטיס סתיו גולן ז"ל
ציטוט מכתבה שהתפרסמה ב- 25.2.05 במעריב, במדור זהבי עצבני

סיפור עצוב
אני מודה ומתוודה שאני אהבל גמור בכל מה שקשור בעסקי האינטרנט ובכלל בעניינים טכניים ובמכשירים אלקטרוניים. אולי מפני שאני אהבל אני מתעב לבדוק את הדואר באינטרנט, שרובו זבלי ודי מתקשה להשיב במקרי צורך.
קצת באיחור ראיתי את ההודעה שהעביר לי בחור בשם נופר ב-30 בדצמבר 2004 בשעת לילה מאוחרת.

וכך הוא כתב: "שמי נופר. אני כותב לך בבקשה לעזור לי, או יותר נכון לחברי הטוב, סתיו. סתיו ואני שירתנו יחדיו בצבא כלוחמים. שנינו השתחררנו לא מזמן. אני מסיבות רגילות של תום פז"ם, סתיו מסיבות אחרות: סתיו חלה בסרטן הדם מסוג נדיר ביותר. אני פונה אליך מאחר שסתיו ואני מאוד מאוד מעריכים את אישיותך. עוד בימים שלפני המחלה (לפני כשנה), כשסתיו היה בריא לחלוטין, היינו משבחים את פרשנותך לכלל הנושאים שביקומנו. זה אף הגיע למצב שסתיו גילה שהוא יודע לחקות אותך בצורה נורא-נורא מצחיקה. מצבו של סתיו אינו טוב. הכימותרפיה אינה עוזרת לסוג כזה של סרטן. אני פונה אליך (ללא ידיעתו) כי בטוחני שביקור שלך לצד מיטתו יניב חיוך רחב על פניו. בטוחני שהדבר יסייע מאוד להמשך התמודדותו עם המחלה. סתיו הוא בחור מאוד-מאוד אינטליגנט, איש שיחה בדיוק כמוך. אנא שקול בקשה זו, אני בטוח שתוכל לעזור".

כאמור, ראיתי את האימייל הזה מספר ימים אחרי שנשלח אליי.

* * *
למען האמת, בתקופה האחרונה (כמה שנים) אני מקבל הרבה פניות ונענה כמעט לכולן. הבקשה הזו, כרבות אחרות, ריגשה אותי. אף פעם אני לא מבין מה בן אדם כמוני, שאינו מציאה גדולה, ומי כמוני יודע זאת, גורם לאנשים וזוכה לכבוד ולהערכה שיש ביכולתי לעזור לאנשים במצב קשה.
צלצלתי לנופר והבטחתי שאצור קשר עם סתיו. נופר הודה לי באימייל נרגש, והשאיר לי את מספרי הטלפונים של חברו החולה ושל אמו דורית.

באחד הערבים צלצלתי לטלפון של סתיו. "שמעתי שאתה יודע לחקות אותי ומסתלבט עליי חופשי בלי חשבון - וואלה תיזהר, אתה משחק באש...". הרגשתי שהוא המום ולא קולט מי זה. "מדבר נתן זהבי העצבני".

סתיו צחק צחוק גדול, שמעתי גם אנשים אחרים צוחקים סביבו. הוא היה המום מהטלפון, אני הייתי קצת נבוך. גלגלנו שיחה וצחוקים. בסיומה הבטחתי שאתקשר שוב, ואם אהיה באזור ירושלים אקפוץ לבקר.

צלצלתי פעם נוספת ולא היתה תשובה. הטלפון לא היה זמין. ביום שני, יום שמוקדש לסידורים ולטלפונים, היה לי רשום לצלצל לסתיו. תכננתי לצלצל בערב. באיזה אינסטינקט לא ברור החלטתי אחרי כמה ימים להביט על האימיילים. אני שונא לנקות את כמויות הזבל שאני מקבל ודוחה את קריאת הדואר האלקטרוני בדרך כלל לימי שני.

אחד האימיילים היה מיום ראשון ה-20 בפברואר. השולח היה נופר. וזו ההודעה שקראתי וסיימתי אותה דומע כמו תינוק: "הרגשתי צורך לעדכן ולמסור לך שסתיו גולן, אהובנו ויקירנו, נפטר לפני שבוע. הוא נפל בטרם עת, הגיבור שלנו. הלווייתו הייתה צבאית בהר הרצל. פורסמה עליו אף כתבה בעיתון 'כל הזמן' בירושלים. נמשיך לזכור אותו, להתגעגע, לחבק, לאהוב. לעד.

"אני רוצה להודות לך על היענותך... אני יכול לומר לך בוודאות שסתיו כל כך הודה לך שצלצלת וממש ממש חיזקת אותו באותם רגעים. הפכת לשיחת היום... אני שולח לך תמונה של סתיו, עוד בהיותו חניך בקורס טיס".

היו באימייל עוד כמה דברים אישיים שכתב לי נופר.

מהמערכת העבירו לי, לבקשתי, את הכתבה על סתיו. קראתי אותה פעם ועוד פעם והבנתי שהחמצתי היכרות עם אחד מאותם חבר'ה צעירים שהולכים ומתמעטים, מהסוג שאני אוהב. החבר'ה הטובים.

סתיו גולן, יהי זכרו ברוך.
נתן זהבי




התפרסם ב"כל הזמן" בירושלים בתאריך 18.2.05                              לחצו על הכתבה להגדלה



כתבה של שרית פרקול באתר האינטרנט שלה פרקוליתון בתאריך 15.3.05
קישור ישיר לכתבה: www.perkol.itgo.com/stav.htm




באתר טיסנט - האתר של קהילת המטיסים, נתנו מקום של כבוד לסתיו בעמוד הקישורים
ועל כך תודה לפז שוורץ, מנהל האתר