שירי סתיו

סתיו בחלונות
מילים ולחן: אמיתי נאמן

זוהר שמש עלה בהרים
ונשק לטללים ולשלף.
שם ניצבתי מחריש, נעמה השתיקה
ממאות של צלילים גם מאלף.

סתיו בחלונות ובלבבי,
לו רק לא נתתי לו ללכת.
פעם החמה זרחה גם לי,
ועתה נותרנו בשלכת.

צחקו השדה והגן,
גם צחוקנו גולגל עם שמיים.
נהרו ההדים וחייכו ההרים,
עת נשאת אותי על כפיים.

ולפתע נותרתי לבד,
כי הלכת ומאום לא אמרת.
עוד חיכיתי לשוא
בלילות ארוכים,
אך אתה מעולם לא חזרת.
אין עוד יום
מילים ולחן: צוף פילוסוף

סתיו ברחובות עובר
רוח ערב מפזר שלכת
ילדים באור שקיעה מפרקים בחוף טירה
הקיץ תם
ובין כל מראות התום
שם באופק הכתום, סופה רועמת
משהו אפל וקר
מתלקח ונשבר
כבר מאוחר

כי אין עוד יום, אין עוד דקה
זה מה שאת אומרת
אין עוד יום, אין עוד דקה
תמיד ידעת
שכבר אין מקום לאהבה
ואת לא מוותרת
על כל יום, ועל כל דקה

עננים של מלחמה
מתקרבים בקול אימה ורעם
ציפורים עפות מהר
מחפשות מקום אחר -
להסתתר
ורק ענן אחד לבן
מבקש למצוא סימן לקשת
ואני חושב עכשיו
שאפשר וזה הסתיו -
האחרון
ילד ושמו סתיו
מילים: ענת שרים
לחן: אלדד שרים

ישנו בעולם ילד קטן
עינים של ים, שער של זהב
ופה דובדבן מדבר וצוחק
ולילד הזה קוראים סתיו

וכשסתיו כך באמצע היום מבקר
הוא מביא איתו אלף צחוקים או יותר
ריחות של פריחה ואביב
חגיגה ענקית מסביב

כשסתיו הקטן צוחק ככה סתם
מהר נשכחים הרגעים הקשים
רוקדים תלתליו, רוקדות שתי עיניו
רוקדים על פניו נמשים,

וכשסתיו כך באמצע היום מבקר...

סתיו לעולם בליבו ילד קט
ללא חורף, יורה או שלכת
בליבו אין מקום לדמעה או כאב
רק אביב וחמה מחיכת

וכשסתיו מבקר מבקר האביב
את כל הדמעות שתלויות מסביב
ממלא את ביתי
תלתלים של זהב
ילד קטן סתיו

וכשסתיו כך באמצע היום מבקר...
ליל סתיו
מילים: חיה כהן
לחן: חיים צור

עלי שלכת נושרים לאט
ורוח ערב לוחש בלאט
לך נערה זו מנגינה של סתיו
שקיעה חולמת באור זהב
אט אט נושקת לעבר סתיו
זו מנגינה שעצב בה של סתיו

יש ניגון שעולה מן הסתיו
ומרעיד מיתרי הזהב
של חלום שנשכח
וישוב ויפרח מחדש

בשמי הערב כוכב נולד
שולח חרש אלייך בת
נצנוץ של פז שיש בו רז של סתיו
ואת פוסעת בתוך הסתיו
ואת חולמת על האחד
שרק אותך, שרק אותך יאהב

יש ניגון שעולה מן הסתיו...
סתיו אחר
מילים: יוסי גמזו
לחן: אפי נצר

בכל העולם נהוג שהסתיו
אפוף מן תוגה מדכדכת.
כי שמש נסתרת מבעד לעב
ועל מדרכות, כדמעות של זהב,
נושרים העלים בשלכת...

אך אצלנו - בצחוק לבבי
מצטחק לו מן סתיו לא- סתווי
(כאחד, שעוד טרם שמע פה
שסתווים נכנסים לנשמה פה)
ומציע, במקום נימוקים,
שמש- פז
ושדות ירוקים...

בכל העולם נהוג שהסתיו
חוטף, כל שנה, מצב- רוח...
וקר בו, וזר בו ללב הניכאב
שאין לו, לפתע, לא אם ולא אב
אי - שם, בסגריר הפרוע...

אך אצלנו...
בכל העולם נהוג שהסתיו
מן דלף טורד וקצוב לו.
ומי שכותב לאחת שאהב
מילים, שהחלו פשוט במיכתב -
כותב פתאום שיר, כי עצוב לו...

אך אצלנו...
סתיו
מילים: שמשון חלפי
לחן: משה וילנסקי

כבר נושרים העלים בשדרות וגנים
כבר רוכבות במרום שיירות עננים,
וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו -
סתיו...סתיו...סתיו...

כבר יצאו לדרכם אחרוני ציפורים,
ונשאו הם איתם אחרוני השירים,
ופורט רק הרוח באלפי מיתריו -
סתיו...סתיו...סתיו...

מפליגות אוניות בימים רחוקים,
מפליגות, מפליגות אל האין אופקים,
נאבק, לא יכול עוד הים לגליו -
סתיו...סתיו...סתיו...

כבר שוקעת העיר בשתיקה עמוקה,
עוד נושא בליבו מן תפילה עתיקה,
עוד נושא בליבו, אך לשוא, אך לשוא -
סתיו...סתיו...סתיו...

עייפים ולאים בגנים הצללים,
והכל כה דומם, נעתקו המילים,
כבר איננו אוהב, האחד שאהב -
סתיו...סתיו...סתיו...

רוח סתיו
מילים: יחיאל מוהר
לחן: יוחנן זראי

אל תתבייש, היה עצוב.
אל תצטער, אם תצטער:
זאת היא עונה כזאת, חבוב,
זה רק הסתיו וזה עובר.

לך ערירי בליל העיר,
הבט לרום, חפש כוכב,
מותר, מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו.

זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המיבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב.

הנה באוירה כזאת
לנערה שוב אין אומרים:
"הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" -
אלא: "הביטי, ליל סתוים..."

אתה צוחק: "שטויות, שטויות".
מן התרגשות, "הו, מה פתאום..."
אז למה זר סיתוניות
שלחת לילדה שלשום?

זה הסתיו עם הענן...

דמעה, אל תתאדם, חבר,
היא לא תגרום שום נזקים.
תאמר: "זה גשם לא יותר",
אבל הן שנינו זאת יודעים.

זה הסתיו עם הענן...
סתיו של אהבה
מילים: חיים קינן
לחן: יגאל גורדון

כבר הסתיו
בא עם אלף שירים בין עליו
שוב אל סיפך הרטוב
לך יפרוש מעיליו

כמו תמיד בהדליק לילותיו
יחזיר מתנתו לי הסתיו
עת ליבך ינחש
לך שירים אלחש בחשאי.

את אומרת
שאין עוד שירים לסתוים
שנגמרו גם לסתיו
מנגינות אוהבים

ואני עם לבי ההולך
התחמקנו אתמול אל לילך
אל כרך הבשום
ומצאנו רשום "בוא אלי".

כבר הסתיו
בא לכאן עם שירו החדש
מול חלונך מחייכים
שוב פרחיו מכל דש

ואני בלילות בהירים
אפזם לך באלף שירים
את שלנו כתבו בשורות
שרטבו מילותיו של הסתיו